זמני שבת באחיעזר
השבת (פרשת לך-לך): הדלקת נרות באחיעזר ביום שישי 23.10.2026 ב-, וצאת השבת (צאת הכוכבים 8.5°) ב-. חישוב: Hebcal.
פרשת השבוע: לך לך (בראשית י״ב:א׳-י״ז:כ״ז) · לקריאת הפרשה בספריא · הפטרה לפי לוח ספריא, מנהג אשכנז: ישעיהו מ׳:כ״ז-מ״א:ט״ז (מקור: ספריא)
| שישי | פרשה | הדלקת נרות | צאת השבת (8.5°) |
|---|---|---|---|
| 23.10 י״ג חשון תשפ״ז | פרשת לך-לך | ||
| 30.10 כ׳ חשון תשפ״ז | פרשת וירא | ||
| 6.11 כ״ז חשון תשפ״ז | פרשת חיי שרה | ||
| 13.11 ד׳ כסלו תשפ״ז | פרשת תולדות | ||
| 20.11 י״א כסלו תשפ״ז | פרשת ויצא | ||
| 27.11 י״ח כסלו תשפ״ז | פרשת וישלח | ||
| 4.12 כ״ה כסלו תשפ״ז | פרשת וישב | ||
| 11.12 ב׳ טבת תשפ״ז | פרשת מקץ | ||
| 18.12 ט׳ טבת תשפ״ז | פרשת ויגש |
איך חושב
הדלקת נרות: 20 דקות לפני השקיעה: מנהג מקובל לפי פניני הלכה (ברירת מחדל מתועדת, ממתין לאישור רב). נדרש בירור רבני
בגובה העיר (41 מ'), למידע בלבד: זריחה , שקיעה . הזמנים באתר מחושבים בגובה פני הים. נדרש בירור רבני
הוספת זמני השבת והחגים של אחיעזר ליומן (ICS)
לפי פניני הלכה (שבת ג, ב): בירושלים 40 דקות, בחיפה 30, ובתל אביב וברוב הארץ 20. בזכרון יעקב 30 לפי הגדרות Hebcal. ממתין לאישור רב. אפשר לבחור מנהג קהילה אחר (20, 30 או 40 דקות) בהגדרות.
מקור
פנה"ל שבת ג, ב
"ובירושלים נהגו הנשים לכתחילה להדליק נרות ארבעים דקות לפני השקיעה, ובחיפה שלושים דקות לפני השקיעה, ובתל אביב ורוב ערי הארץ, עשרים דקות"
- פניני הלכה, אתר ישיבת הר ברכה (ph.yhb.org.il)
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (ברירת מחדל מתועדת)
שו"ע רסג, ד
"לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר"
- שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ד׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ד׳
לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד רשאי כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהיא שעה ורביע קודם הלילה: הגה וע"ל סי' רס"ז ואם היה הנר דולק מבעוד היום גדול יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת (טור):
שו"ע רסא, ב
"שצריך להוסיף מחול על הקודש וזמן תוספת זה הוא מתחלת השקיע'... ובלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה"
- שולחן ערוך, אורח חיים רס״א:ב׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים רס״א:ב׳
יש אומרי' שצריך להוסיף מחול על הקודש וזמן תוספת זה הוא מתחלת השקיע' שאין השמש נראת על הארץ עד זמן בין השמשות והזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע רצה לעשותו כולו תוספת עושה רצה לעשות ממנו מקצת עושה ובלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש ושיעור זמן בין השמשות הוא ג' רבעי מיל שהם מהלך אלף ות"ק אמות קודם הלילה: הגה ואם רוצה להקדים ולקבל עליו השבת מפלג המנחה ואילך הרשות בידו (טור ואגור בשם תוס' פ' תפלת השחר) [וע"ל סי' רס"ז]:
זמן צאת שבת הראשי מחושב לפי צאת הכוכבים, כשהשמש נמצאת 8.5° מתחת לאופק. זהו כלל החישוב של האתר ואינו מחליף מנהג קהילתי או הוראת רב. זמן רבנו תם מוצג בנפרד לצורכי מידע בלבד, עד לאישור הלכתי. השעה משתנה לפי העונה והמקום, ואינה מספר דקות קבוע אחרי השקיעה. נדרש בירור רבני
מקור
שו"ע רצג, ב
"צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו שלשה כוכבים קטנים ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים"
- שולחן ערוך, אורח חיים רצ״ג:ב׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים רצ״ג:ב׳
צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו שלשה כוכבים קטנים ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים ואם הוא יום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו:
סטטוס בטבלת המקורות: אומת; ר"ת כאופציה - דרוש פסק רב
פנה"ל זמנים יג, ד (הערה 8)
"ולדעת ר"ת הוא מהלך ארבעה מיל, שהם כ-72 דקות אחר שקיעת החמה"
- פניני הלכה, זמנים י״ג:ד׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים י״ג:ד׳
דיני המקום והזמן / זמן ומשך ההדלקה קבעו חכמים להדליק את הנרות בזמן שבו יתפרסם הנס ביותר. בעבר, לא היתה תאורת רחוב בלילה, ובני האדם היו מתכנסים לביתם לפנות ערב, ואז היו הרחובות מלאים אנשים שחזרו לביתם. לפיכך אמרו חכמים שזמנה של הדלקת הנרות: "משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא, ב). אלא שנחלקו הראשונים בשאלה, האם התכוונו חכמים לתחילת השקיעה, היינו כשהשמש נעלמת מן העין, או לסוף השקיעה שאז גם האור שוקע ונראים הכוכבים. מצד אחד בעת שהחמה שוקעת היו יותר אנשים ברחוב, ומנגד כיוון שעדיין יש אור רב יחסית, הנרות אינם נראים היטב, ולכן מוטב להמתין בהדלקה עד צאת הכוכבים. למעשה, המנהג הרווח להדליק בצאת הכוכבים, כעשרים דקות אחר שקיעת החמה. אלא שהגברים חייבים בתפילת ערבית, ורבים נוהגים להתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים, ואם כן עליהם להקדים את תפילת ערבית להדלקת הנרות, שכן תפילת ערבית תדירה יותר, ומקיימים בה גם מצווה מהתורה של קריאת שמע של ערבית. ואחר התפילה יזדרזו לחזור לביתם כדי ששעת ההדלקה תהיה סמוכה עד כמה שאפשר לצאת הכוכבים. והרגילים להתפלל ערבית בשעה מאוחרת יותר, ידליקו נרות בצאת הכוכבים, ואח"כ יתפללו ערבית בזמן שהם רגילים. אף שבנר בשיעור של חצי שעה יוצאים ידי חובה, כאשר הנרות נראים לעוברים ושבים ברחוב, טוב להדר בזמנינו להתקין נרות שידלקו שעתיים ואף יותר, מפני שכיום אנשים רגילים להתהלך ברחוב זמן רב אחר צאת הכוכבים, וטוב שיראו את הנרות ויתפרסם הנס.
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב
תיעוד Hebcal (hebcal-es6)
"defaults to Tzeit Hakochavim - nightfall, when 3 small stars are visible - calculated at 8.5° of solar depression"
- https://github.com/hebcal/hebcal-es6 (ויקיטקסט)
סטטוס בטבלת המקורות: אומת (תיעוד טכני); 8.5° - דרוש פסק רב
צאת השבת לפי שיטת רבנו תם נדרש בירור רבני
לפי שיטת רבנו תם, צאת הכוכבים חל 72 דקות לאחר השקיעה, לפי שיטת חישוב זו. הזמן מוצג בנוסף לזמן צאת השבת הראשי, לצורכי מידע בלבד, ומסומן ״נדרש בירור רבני״. אין לשלוח התראות על סמך זמן זה עד לאישור רבני.
72 דקות קבועות אחרי השקיעה: שקיעה + 72 דקות קבועות =
רבנו תם: שלוש שיטות החישוב
צאת השבת לפי שיטת רבנו תם נדרש בירור רבני
לפי שיטת רבנו תם, צאת הכוכבים חל 72 דקות לאחר השקיעה, לפי שיטת חישוב זו. הזמן מוצג בנוסף לזמן צאת השבת הראשי, לצורכי מידע בלבד, ומסומן ״נדרש בירור רבני״. אין לשלוח התראות על סמך זמן זה עד לאישור רבני.
| שיטה | חישוב |
|---|---|
| 72 דקות קבועות אחרי השקיעה | שקיעה + 72 דקות קבועות = |
| 72 דקות זמניות (לפי אורך היום) | שקיעה + 72 דקות זמניות (67 דקות היום) = |
| כשהשמש 16.1° מתחת לאופק | השמש 16.1° מתחת לאופק: (שקיעה ) |
פניני הלכה (זמנים יג, ד, הערה 8): "למעשה נוהגים להורות כדעת הגאונים"; זמן צאת השבת הראשי באתר הוא צאת הכוכבים 8.5°.
72 דקות זמניות: 72 × (אורך היום ÷ 720), כשהיום נמדד מהנץ החמה עד השקיעה בגובה פני הים.
מקור
שו"ע רסא, ב
"מתחלת השקיע' שאין השמש נראת על הארץ עד זמן בין השמשות והזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע"
- שולחן ערוך, אורח חיים רס״א:ב׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים רס״א:ב׳
יש אומרי' שצריך להוסיף מחול על הקודש וזמן תוספת זה הוא מתחלת השקיע' שאין השמש נראת על הארץ עד זמן בין השמשות והזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע רצה לעשותו כולו תוספת עושה רצה לעשות ממנו מקצת עושה ובלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש ושיעור זמן בין השמשות הוא ג' רבעי מיל שהם מהלך אלף ות"ק אמות קודם הלילה: הגה ואם רוצה להקדים ולקבל עליו השבת מפלג המנחה ואילך הרשות בידו (טור ואגור בשם תוס' פ' תפלת השחר) [וע"ל סי' רס"ז]:
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב
פנה"ל זמנים יג, ד (הערה 8)
"ולדעת ר"ת הוא מהלך ארבעה מיל, שהם כ-72 דקות אחר שקיעת החמה"
- פניני הלכה, זמנים י״ג:ד׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים י״ג:ד׳
דיני המקום והזמן / זמן ומשך ההדלקה קבעו חכמים להדליק את הנרות בזמן שבו יתפרסם הנס ביותר. בעבר, לא היתה תאורת רחוב בלילה, ובני האדם היו מתכנסים לביתם לפנות ערב, ואז היו הרחובות מלאים אנשים שחזרו לביתם. לפיכך אמרו חכמים שזמנה של הדלקת הנרות: "משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא, ב). אלא שנחלקו הראשונים בשאלה, האם התכוונו חכמים לתחילת השקיעה, היינו כשהשמש נעלמת מן העין, או לסוף השקיעה שאז גם האור שוקע ונראים הכוכבים. מצד אחד בעת שהחמה שוקעת היו יותר אנשים ברחוב, ומנגד כיוון שעדיין יש אור רב יחסית, הנרות אינם נראים היטב, ולכן מוטב להמתין בהדלקה עד צאת הכוכבים. למעשה, המנהג הרווח להדליק בצאת הכוכבים, כעשרים דקות אחר שקיעת החמה. אלא שהגברים חייבים בתפילת ערבית, ורבים נוהגים להתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים, ואם כן עליהם להקדים את תפילת ערבית להדלקת הנרות, שכן תפילת ערבית תדירה יותר, ומקיימים בה גם מצווה מהתורה של קריאת שמע של ערבית. ואחר התפילה יזדרזו לחזור לביתם כדי ששעת ההדלקה תהיה סמוכה עד כמה שאפשר לצאת הכוכבים. והרגילים להתפלל ערבית בשעה מאוחרת יותר, ידליקו נרות בצאת הכוכבים, ואח"כ יתפללו ערבית בזמן שהם רגילים. אף שבנר בשיעור של חצי שעה יוצאים ידי חובה, כאשר הנרות נראים לעוברים ושבים ברחוב, טוב להדר בזמנינו להתקין נרות שידלקו שעתיים ואף יותר, מפני שכיום אנשים רגילים להתהלך ברחוב זמן רב אחר צאת הכוכבים, וטוב שיראו את הנרות ויתפרסם הנס.
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב
מקור
פנה"ל זמנים יג, ד (הערה 8)
"ולדעת ר"ת הוא מהלך ארבעה מיל, שהם כ-72 דקות אחר שקיעת החמה"
- פניני הלכה, זמנים י״ג:ד׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים י״ג:ד׳
דיני המקום והזמן / זמן ומשך ההדלקה קבעו חכמים להדליק את הנרות בזמן שבו יתפרסם הנס ביותר. בעבר, לא היתה תאורת רחוב בלילה, ובני האדם היו מתכנסים לביתם לפנות ערב, ואז היו הרחובות מלאים אנשים שחזרו לביתם. לפיכך אמרו חכמים שזמנה של הדלקת הנרות: "משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא, ב). אלא שנחלקו הראשונים בשאלה, האם התכוונו חכמים לתחילת השקיעה, היינו כשהשמש נעלמת מן העין, או לסוף השקיעה שאז גם האור שוקע ונראים הכוכבים. מצד אחד בעת שהחמה שוקעת היו יותר אנשים ברחוב, ומנגד כיוון שעדיין יש אור רב יחסית, הנרות אינם נראים היטב, ולכן מוטב להמתין בהדלקה עד צאת הכוכבים. למעשה, המנהג הרווח להדליק בצאת הכוכבים, כעשרים דקות אחר שקיעת החמה. אלא שהגברים חייבים בתפילת ערבית, ורבים נוהגים להתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים, ואם כן עליהם להקדים את תפילת ערבית להדלקת הנרות, שכן תפילת ערבית תדירה יותר, ומקיימים בה גם מצווה מהתורה של קריאת שמע של ערבית. ואחר התפילה יזדרזו לחזור לביתם כדי ששעת ההדלקה תהיה סמוכה עד כמה שאפשר לצאת הכוכבים. והרגילים להתפלל ערבית בשעה מאוחרת יותר, ידליקו נרות בצאת הכוכבים, ואח"כ יתפללו ערבית בזמן שהם רגילים. אף שבנר בשיעור של חצי שעה יוצאים ידי חובה, כאשר הנרות נראים לעוברים ושבים ברחוב, טוב להדר בזמנינו להתקין נרות שידלקו שעתיים ואף יותר, מפני שכיום אנשים רגילים להתהלך ברחוב זמן רב אחר צאת הכוכבים, וטוב שיראו את הנרות ויתפרסם הנס.
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב
זמני היום באחיעזר
| זמן | שעה |
|---|---|
| עלות השחר (16.1°, ברירת מחדל; יש שיטה של 17.5°) | |
| משיכיר (זמן טלית ותפילין) (11.5°, חישוב Hebcal, אחת משיטות החישוב) | |
| הנץ החמה (גובה פני הים) | |
| סוף זמן קריאת שמע (מג"א, הגדרת חישוב: גבולות היום 16.1° עד 16.1°) | |
| סוף זמן קריאת שמע (גר"א) | |
| סוף זמן תפילה (מג"א, הגדרת חישוב: גבולות היום 16.1° עד 16.1°) | |
| סוף זמן תפילה (גר"א) | |
| חצות היום | |
| מנחה גדולה | |
| מנחה קטנה | |
| פלג המנחה | |
| שקיעה (גובה פני הים) | |
| צאת הכוכבים (8.5°) | |
| חצות הלילה (הלילה שאחרי היום הזה) |
שיטת חישוב זמני היום
האתר מחשב את זמני היום באמצעות מנוע החישוב האסטרונומי של Hebcal. עלות השחר מחושבת כברירת מחדל כשהשמש נמצאת 16.1° מתחת לאופק, וזמן משיכיר מחושב בנפרד. השעות הזמניות לפי המגן אברהם מחושבות בהתאם להגדרות גבולות היום שנבחרו במנוע החישוב. קיימות שיטות הלכתיות שונות להגדרת זמנים אלה. גבולות היום לשעות הזמניות של המגן אברהם במנוע: מעלות השחר 16.1° עד צאת הכוכבים 16.1° (הגדרת חישוב, לא פסק). לפי פניני הלכה יש גם שיטה של 17.5° לעלות השחר. משיכיר: 11.5° לפי Hebcal, אחת משיטות החישוב (פניני הלכה: "להבחין בין תכלת ללבן").
נדרש בירור רבני - יש לאשר את התאמת הגדרות החישוב לפסיקה שהאתר מבקש לאמץ.
מקור
רמ"א רלג, א
"ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערינן לי"ב שעות והם נקראים שעות זמניות"
- שולחן ערוך, אורח חיים רל״ג:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים רל״ג:א׳
זמן תפלת המנחה. ובו ב סעיפים: מי שהתפלל תפלת המנחה לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע: הגה ומשערינן שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערינן לי"ב שעות והם נקראים שעות זמניות וכן כל מקום ששערו חכמים בשעות משערינן בשעות אלו (רמב"ם בפי' המשנה בפ"ק דברכות) ואסיקנא דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה ואם עושה כר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת המנחה עד הלילה אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא ובשעת הדחק יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה: הגה ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל ערבית מפלג המנחה אין לו להתפלל מנחה אחר כך ובדיעבד או בשעת הדחק יצא אם מתפלל מנחה עד הלילה דהיינו צאת הכוכבים: (ב"י בשם אהל מועד ורשב"א):
שו"ע פט, א
"ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום"
- שולחן ערוך, אורח חיים פ״ט:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים פ״ט:א׳
הלכות תפלה וזמנה. ובו ח סעיפים: זמן תפלת השחר מצותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב יראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אע"פ שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא: הגה ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית (ב"י בשם הרשב"א פרק תפלת השחר) וע"ל ריש סימן ק"ח:
סטטוס בטבלת המקורות: אומת; בסיס מג"א - דרוש פסק רב
שו"ע רלה, ג
"לכתחלה צריך לקרות ק"ש מיד בצאת הככבים וזמנה עד חצי הלילה"
- שולחן ערוך, אורח חיים רל״ה:ג׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים רל״ה:ג׳
לכתחלה צריך לקרות ק"ש מיד בצאת הככבים וזמנה עד חצי הלילה ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר יצא י"ח:
שו"ע ל, א
"זמן הנחתן בבוקר משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ארבע אמות ויכירנו"
- שולחן ערוך, אורח חיים ל׳:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים ל׳:א׳
זמן הנחתן. ובו ה סעיפים: זמן הנחתן בבוקר משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ארבע אמות ויכירנו:
סטטוס בטבלת המקורות: אומת (הכלל); זווית - דרוש פסק רב
פנה"ל תפילה יא, ב
"כדי לחשב את זמן 'עמוד-השחר' בדייקנות לפי שיטה זו, יש לחשב בכל יום את הזמן שבו תגיע החמה ל-16.1 מעלות מתחת לאופק"
- פניני הלכה, אתר ישיבת הר ברכה (ph.yhb.org.il)
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (הגדרת חישוב)
פנה"ל תפילה יא, א-ב
"ובאותו הזמן אפשר גם להבחין בין תכלת ללבן" / "למעשה מקובל להורות שהוא סביב 50 דקות לפני 'הנץ-החמה'"
- פניני הלכה, אתר ישיבת הר ברכה (ph.yhb.org.il)
- פניני הלכה, אתר ישיבת הר ברכה (ph.yhb.org.il)
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב
יישובים סמוכים
שאלות נפוצות
מתי כניסת השבת באחיעזר השבוע?
הדלקת נרות באחיעזר ביום שישי 23.10.2026 בשעה 17:39 (20 דקות לפני השקיעה: מנהג מקובל לפי פניני הלכה (ברירת מחדל מתועדת, ממתין לאישור רב)). חישוב: Hebcal.
מתי צאת השבת באחיעזר?
צאת השבת באחיעזר במוצאי שבת 24.10.2026 בשעה 18:35, לפי צאת הכוכבים (8.5° מתחת לאופק). חישוב: Hebcal.