חנוכה 2026

שו"ע תרעב, א; מ"ב תרעב, א

שו"ע: "אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה" / מ"ב: "עם סוף שקיעתה - היינו צאת הכוכבים"

• שולחן ערוך, אורח חיים תער״ב:א׳ (ספריא)
  הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תער״ב:א׳

  זמן הדלקת נר חנוכה. ובו ב סעיפים: אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה לא מאחרים ולא מקדימים ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה ולמעלה ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק:

• משנה ברורה תער״ב:א׳ (ספריא)
  הטקסט המלא מספריא: משנה ברורה תער״ב:א׳

  (א) עם סוף שקיעתה - היינו צאת הכוכבים שאז העם עוברין ושבין ורואין בביתו ואיכא פרסומי ניסא. אכן בע"ש מקדימין וכדלקמן בסי' תרע"ט והנה המחבר סתם כדעת הטור וסייעתו דס"ל דמה שאמר הגמרא דזמן הדלקת נר חנוכה הוא משתשקע החמה היינו סוף שקיעה אבל באמת יש הרבה ראשונים דס"ל דכונת הגמרא הוא על תחלת שקיעה שניה והוא בערך רבע שעה מקודם ועיין בביאור הלכה שביארנו דלאותן האנשים הנוהגין להתפלל מעריב בזמנו דהיינו אחר צאת הכוכבים נכון לנהוג כן לכתחלה להדליק קודם מעריב וכ"כ במור וקציעה וכן נהג הגר"א [אכן יטיל בה כ"כ שמן שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים] ואם לא הדליק מקודם והגיע זמן צה"כ יקדים להתפלל מעריב דהוא תדיר וגם יש בה מצות ק"ש שהיא דאורייתא [שע"ת] ודע דאפילו הנוהגין תמיד להדליק אחר תפלת ערבית מן הנכון שיכינו עכ"פ השמן בתוך הנרות קודם תפילת ערבית כדי שיהיה מוכן תיכף אחר תפלת ערבית להדליק דאם יעשה הכל אחר תפלת ערבית בודאי יש לחוש שיעבור עיקר זמן הדלקתו והוא חצי שעה מדינא דגמרא:

סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (שקיעה מול צאה"כ)

שו"ע תרעב, ב

"מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה" / "אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך כל הלילה"

• שולחן ערוך, אורח חיים תער״ב:ב׳ (ספריא)
  הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תער״ב:ב׳

  שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא הילכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן: הגה יש אומרים שבזמן הזה שמדליקין בפנים אינו צריך ליזהר להדליק קודם שיכלה רגל מן השוק [ד"ע וטור בשם תוס'] ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה: ומיהו הני מילי לכתחלה אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך כל הלילה ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומין: הגה ובלילות האחרות ידליק כמו שאר בני אדם אע"פ שלא הדליק בראשונה: [מצא כתוב בשם מהרי"ל ואגודה וד"ע]:

שו"ע תרעט, א

"בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחלה ואח"כ נר שבת"

• שולחן ערוך, אורח חיים תער״ט:א׳ (ספריא)
  הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תער״ט:א׳

  בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחלה ואח"כ נר שבת: הגה ומברך עליהם כמו בחול אע"פ שמדליקין בעוד היום גדול [ת"ה סי' ק"ב] :

פנה"ל זמנים יג, ה (הערה 11)

"בירושלים נוהגים לקבל שבת כארבעים דקות לפני השקיעה, אבל בשבת חנוכה רבים נוהגים לדחות את הדלקת נרות שבת עד עשרים דקות לפני השקיעה"

• פניני הלכה, זמנים י״ג:ה׳ (ספריא)
  הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים י״ג:ה׳

  דיני המקום והזמן / זמן הדלקת הנרות בערב שבת ובמוצאי שבת בערב שבת ברור שלא ניתן להדליק נרות אחר השקיעה, מפני שבשקיעת החמה השבת נכנסת ואסור להדליק אש. גם סמוך לשקיעה אין להדליק נרות, כי מצווה להוסיף מהחול על הקודש ולקבל את השבת לפני שקיעת החמה. בפועל, נוהגים ברוב הקהילות לקבל את השבת כעשרים דקות לפני השקיעה, וזה זמן הדלקת נרות שבת המודפס בלוחות. ובשבת חנוכה צריך להדליק נרות חנוכה לפני הדלקת נרות שבת. אף שמדליקים נרות חנוכה לפני השקיעה, מכל מקום עיקר פרסום הנס יעשה בלילה, ולכן צריכים להקפיד שיהיה מספיק שמן בנרות, כדי שידלקו עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים. טוב להתפלל מנחה בציבור לפני הדלקת נרות חנוכה, מפני שתפילת המנחה שייכת ליום הקודם ואילו הדלקת הנרות שייכת ללילה העומד לבוא. אבל אין להתפלל לשם כך תפילת מנחה ביחיד (שו"ע או"ח תרעט, א; משנה ברורה תרעט, ב; כה"ח תרעא, עט). במוצאי שבת, מתפללים ערבית תחילה, ואח"כ מדליקים נרות חנוכה. רבים נוהגים להקדים את ההבדלה להדלקת הנרות, מפני שההבדלה מסיימת את השבת ונרות החנוכה כבר שייכים ליום הבא (ט"ז תרפא, א, ערוה"ש ב, בא"ח וישב כא). ויש נוהגים להדליק נר חנוכה תחילה, כדי להסמיך עד כמה שאפשר את הדלקת הנר לצאת הכוכבים, ועוד, שכמה שאפשר לאחר את ההבדלה עדיף, כדי להמשיך בכך במידה מסוימת את קדושת השבת. אמנם כדי שיהיה מותר להדליק נרות לפני ההבדלה, צריך לומר לפני כן 'אתה חוננתנו' או: 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' (רמ"א שו"ע או"ח תרפא, א). למעשה, לשני המנהגים יש מקום בהלכה (באו"ה שם), וכל אדם רשאי לבחור בזה את מנהגו.

סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (מידע בלבד)

שו"ע תרפא, ב + רמ"א; פנה"ל זמנים יג, ה

שו"ע: "מדליקין נר חנוכה בבית הכנסת קודם ההבדלה: הגה וכל שכן בביתו שמדליק ואח"כ מבדיל"

• שולחן ערוך, אורח חיים תרפ״א:ב׳ (ספריא)
  הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תרפ״א:ב׳

  מדליקין נר חנוכה בבית הכנסת קודם ההבדלה: הגה וכל שכן בביתו שמדליק ואח"כ מבדיל שהרי כבר הבדיל בבית הכנסת:

• פניני הלכה, זמנים י״ג:ה׳ (ספריא)
  הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים י״ג:ה׳

  דיני המקום והזמן / זמן הדלקת הנרות בערב שבת ובמוצאי שבת בערב שבת ברור שלא ניתן להדליק נרות אחר השקיעה, מפני שבשקיעת החמה השבת נכנסת ואסור להדליק אש. גם סמוך לשקיעה אין להדליק נרות, כי מצווה להוסיף מהחול על הקודש ולקבל את השבת לפני שקיעת החמה. בפועל, נוהגים ברוב הקהילות לקבל את השבת כעשרים דקות לפני השקיעה, וזה זמן הדלקת נרות שבת המודפס בלוחות. ובשבת חנוכה צריך להדליק נרות חנוכה לפני הדלקת נרות שבת. אף שמדליקים נרות חנוכה לפני השקיעה, מכל מקום עיקר פרסום הנס יעשה בלילה, ולכן צריכים להקפיד שיהיה מספיק שמן בנרות, כדי שידלקו עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים. טוב להתפלל מנחה בציבור לפני הדלקת נרות חנוכה, מפני שתפילת המנחה שייכת ליום הקודם ואילו הדלקת הנרות שייכת ללילה העומד לבוא. אבל אין להתפלל לשם כך תפילת מנחה ביחיד (שו"ע או"ח תרעט, א; משנה ברורה תרעט, ב; כה"ח תרעא, עט). במוצאי שבת, מתפללים ערבית תחילה, ואח"כ מדליקים נרות חנוכה. רבים נוהגים להקדים את ההבדלה להדלקת הנרות, מפני שההבדלה מסיימת את השבת ונרות החנוכה כבר שייכים ליום הבא (ט"ז תרפא, א, ערוה"ש ב, בא"ח וישב כא). ויש נוהגים להדליק נר חנוכה תחילה, כדי להסמיך עד כמה שאפשר את הדלקת הנר לצאת הכוכבים, ועוד, שכמה שאפשר לאחר את ההבדלה עדיף, כדי להמשיך בכך במידה מסוימת את קדושת השבת. אמנם כדי שיהיה מותר להדליק נרות לפני ההבדלה, צריך לומר לפני כן 'אתה חוננתנו' או: 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' (רמ"א שו"ע או"ח תרפא, א). למעשה, לשני המנהגים יש מקום בהלכה (באו"ה שם), וכל אדם רשאי לבחור בזה את מנהגו.

סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב