פסח 2027
פסח 2027 חל ביום חמישי 22.4.2027, ט״ו ניסן תשפ״ז. חישוב: Hebcal.
תאריכים
- יום רביעי 21.4.2027 · תענית בכורות
- יום רביעי 21.4.2027 · ערב פסח
- יום חמישי 22.4.2027 · פסח א׳
- יום שישי 23.4.2027 · פסח ב׳ (חוה״מ)
- שבת 24.4.2027 · פסח ג׳ (חוה״מ)
- יום ראשון 25.4.2027 · פסח ד׳ (חוה״מ)
- יום שני 26.4.2027 · פסח ה׳ (חוה״מ)
- יום שלישי 27.4.2027 · פסח ו׳ (חוה״מ)
- יום רביעי 28.4.2027 · פסח ז׳
זמנים
| עיר | הדלקת נרות יום רביעי 21.4 | צאת החג (8.5°) יום חמישי 22.4 | הדלקת נרות יום שישי 23.4 | צאת החג (8.5°) שבת 24.4 | הדלקת נרות יום שלישי 27.4 | צאת החג (8.5°) יום רביעי 28.4 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ירושלים | ||||||
| תל אביב-יפו | ||||||
| חיפה | ||||||
| באר שבע | ||||||
| צפת | ||||||
| אילת | ||||||
| טבריה | ||||||
| קצרין | ||||||
| מצפה רמון | ||||||
| בית שאן | ||||||
| ראשון לציון | ||||||
| פתח תקווה | ||||||
| נתניה | ||||||
| אשדוד | ||||||
| בני ברק | ||||||
| חולון | ||||||
| רמת גן | ||||||
| רחובות | ||||||
| אשקלון | ||||||
| בת ים |
לפי פניני הלכה (שבת ג, ב): בירושלים 40 דקות, בחיפה 30, ובתל אביב וברוב הארץ 20. בזכרון יעקב 30 לפי הגדרות Hebcal.
רשימת הכנות
- בדיקת חמץ: בתחילת ליל י"ד בניסן.
מקור
שו"ע תלא, א
"בתחלת ליל י"ד בניסן בודקין את החמץ לאור הנר בחורין ובסדקין"
- שולחן ערוך, אורח חיים תל״א:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תל״א:א׳
זמן בדיקת החמץ. ובו ב סעיפים: בתחלת ליל י"ד בניסן בודקין את החמץ לאור הנר בחורין ובסדקין בכל המקומות שדרך להכניס שם חמץ:
שו"ע תמד, א-ב
"י"ד שחל להיות בשבת בודקין ליל י"ג ומבערים הכל לפני השבת ומשיירין מזון שני סעודות"
- שולחן ערוך, אורח חיים תמ״ד:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תמ״ד:א׳
דין ערב פסח שחל להיות בשבת. ובו ח סעיפים: י"ד שחל להיות בשבת בודקין ליל י"ג ומבערים הכל לפני השבת ומשיירין מזון שני סעודות לצורך השבת דסעודה שלישית זמנה אחר המנחה ואז אינו יכול לעשותה לא במצה ולא בחמץ אלא במצה עשירה וצריך לעשותה קודם שעה עשירית: הגה ובמדינות אלו שאין נוהגין לאכול מצה עשירה כדלקמן סימן תס"ב סעיף ד' בהג"ה יקיים סעודה שלישית במיני פירות או בבשר ודגים כדלעיל סי' רצ"א סעיף ה' בהגה:
- שולחן ערוך, אורח חיים תל״א:א׳ (ספריא)
- ליל הסדר: חצות הלילה בירושלים . את האפיקומן אוכלים קודם חצות.
מקור
שו"ע תעז, א
"ויהא זהיר לאכלו קודם חצות"
- שולחן ערוך, אורח חיים תע״ז:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תע״ז:א׳
דיני אכילת האפיקומן. ובו ב סעיפים: לאחר גמר כל הסעודה אוכלים ממצה השמורה תחת המפה כזית כל אחד זכר לפסח הנאכל על השובע ויאכלנו בהסיבה ולא יברך עליו ויהא זהיר לאכלו קודם חצות: (ויקדים עצמו שגם ההלל יקרא קודם חצות) (ר"ן פרק ע"פ וס"ב דמגילה):
- שולחן ערוך, אורח חיים תע״ז:א׳ (ספריא)
- סוף זמן אכילת חמץ בירושלים: (מג"א) / (גר"א); סוף זמן ביעור: (מג"א) / (גר"א).
מקור
שו"ע תמג, א + רמ"א
"ואסרוהו חכמים ב' שעות קודם דהיינו מתחלת שעה חמישית ומיהו כל שעה חמישית מותר בהנאה"
- שולחן ערוך, אורח חיים תמ״ג:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תמ״ג:א׳
דין חמץ בערב פסח לאחר שש. ובו ג סעיפים: חמץ מו' שעות ולמעלה ביום י"ד אסור בהנאה (אפי' חמצו של עכו"ם אסור ליהנות ממנו) (טור סי' ת"נ וריב"ש סי"ח) ואסרוהו חכמים ב' שעות קודם דהיינו מתחלת שעה חמישית ומיהו כל שעה חמישית מותר בהנאה ורשאי למכרו לעכו"ם אפי' הרבה ביחד שודאי לא יאכלנו קודם פסח ויכול להאכילו לבהמה חיה ועוף ובלבד שיעמוד עליהם לראות שלא יצניעו ממנו ויבער מה ששיירו ממנו ומתחלת שעה ששית ולמעל' אסרוהו גם בהנא': הגה ובשנת העיבור שהיום ארוך אלו הארבע שעות לפי ענין היום ומותר לאכול חמץ עד שליש היום (רמב"ם בפירוש המשנה ריש ברכות ומהרי"ו) וי"א עד ב' שעות קודם חצות: (תה"ד סימן קכ"א):
- פניני הלכה, פסח ג׳:ו׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, פסח ג׳:ו׳
מצוות השבתת החמץ / זמני כניסת איסור אכילה והנאה מחמץ מצוות השבתת החמץ צריכה להתבצע עד חצות יום י"ד בניסן, וכל רגע ורגע שאדם מישראל משהה את חמצו אחר חצות היום הרי הוא מבטל מצוות עשה של השבתת החמץ. ומחצות היום מתחיל גם איסור התורה, שלא לאכול וליהנות מהחמץ (רמב"ם הל' חמץ ומצה א, ח, ועי' לעיל בהלכה א). כדי להרחיק את האדם מהעבירה הוסיפו חכמים ואסרו את החמץ בהנאה עוד שעה, ובאכילה הוסיפו ואסרו שתי שעות, שכן ביום מעונן עלולים לטעות עד שתי שעות. וכך מחשבים את השעות: מחלקים את היום לשנים עשר חלקים שווים, וכל חלק נקרא שעה זמנית. מתחילת השעה החמישית החמץ אסור באכילה, ומתחילת השעה השישית החמץ אסור בהנאה, ומתחילת השעה השביעית מתחיל איסור התורה, שלא לאכול וליהנות מהחמץ. נמצא שלמעשה, כל ארבע השעות הראשונות של יום י"ד מותר לאכול חמץ, ובשעה החמישית אסור לאכול מדברי חכמים אבל מותר עדיין ליהנות מהחמץ, למשל, אפשר להאכיל את החמץ לבהמה או למוכרו לגוי. ומשנכנסה שעה שישית של היום החמץ אסור בהנאה מדברי חכמים, וממילא אין הוא נחשב ברשותו, ואין יותר אפשרות למוכרו לגוי או לבטלו, ורק על ידי ביעורו בשריפה או פירורו וזריקתו לים או לרוח אפשר להשביתו (שו"ע או"ח תמג, א). נחלקו הפוסקים בשאלה, מאימתי מחשבים את שעות היום. לשיטת בעל ה'מגן-אברהם' מעלות השחר, היינו מהראות האור הראשון במזרח, ולדעת הגר"א מהנץ החמה, היינו מעת הראות השמש עצמה במזרח. ההבדל בין עלות השחר להנץ החמה הוא יותר משעה, ולכן בכל הלכה התלויה בשעות היום, מובאים בלוחות שני זמנים, המוקדם לפי שיטת ה'מגן-אברהם' והמאוחר לשיטת הגר"א, כך הוא לגבי קריאת שמע שזמנה עד סוף שלוש שעות, וכך לגבי תפילת שחרית שזמנה עד סוף ארבע שעות (פנה"ל תפילה יא, י, 14). למעשה, כ...
שו"ע תלד, ב
"וטוב לחזור ולבטלו פעם אחרת ביום י"ד סוף שעה חמישית קודם שתגיע שעה ששית"
- שולחן ערוך, אורח חיים תל״ד:ב׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תל״ד:ב׳
אחר הבדיקה מיד בלילה יבטלנו ויאמר כל חמירא דאיתיה ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל וליהוי כעפרא דארעא: הגה ויאמר הביטול בלשון שמבין (מהר"י ברי"ן) ואם אמרו בלשון הקודש כל חמירא כולל חמץ ושאור (ת"ה סימן קל"ד) אבל בשאר לשונות צריך להזכיר כל אחד בפני עצמו (ד"ע): וטוב לחזור ולבטלו פעם אחרת ביום י"ד סוף שעה חמישית קודם שתגיע שעה ששית שמשתגיע שעה ששית נאסר ואין בידו לבטלו: הגה ואין לבטל ביום אלא לאחר ששרף החמץ כדי לקיים מצות שריפה בחמץ שלו: (מהרי"ו)
- שולחן ערוך, אורח חיים תמ״ג:א׳ (ספריא)
- הזכרת נשמות (מנהג יוצאי אשכנז לפי פניני הלכה): יום רביעי 28.4.2027. לשאר העדות לא נבדק. נדרש בירור רבני
מקור
פנה"ל מועדים ב, ח
"נוהגים יוצאי אשכנז ביום הכיפורים, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח, ובחג השבועות, לאחר קריאת התורה, להזכיר את נשמות קרוביהם"
- פניני הלכה, אתר ישיבת הר ברכה (ph.yhb.org.il)
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (תאריכים בלבד)
- מכירת חמץ: אפשר למכור חמץ לגוי במכירה המסודרת על ידי הרבנים. המועד האחרון והפרטים נקבעים על ידי הרב שאצלו מוכרים.
מקור
פנה"ל פסח ו, ג
"מצד הדין יכול כל אדם למכור את חמצו לגוי במכירת החמץ המסודרת על ידי הרבנים"
- פניני הלכה, פסח ו׳:ג׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, פסח ו׳:ג׳
מכירת חמץ / למי נועדה כיום מכירת חמץ בדורות האחרונים, נתחדשו שיטות איחסון, שעל ידם ניתן לשמר מוצרי מזון זמן רב, וממילא ליצרני המזון והסוחרים יש תמיד מלאי גדול. ושוב התעורר הצורך למכור את החמץ לפני הפסח, כדי שלא להפסיד את שוויו של המלאי, וכדי שלא להפסיד את השווקים בימים שאחר הפסח, שאם יקפידו לסיים את כל מלאי המזון לפני הפסח, יעברו ימים ושבועות עד שיצרני המזון יוכלו לייצר ולשווק מחדש את מוצריהם. בנוסף להפסד שייגרם ליצרנים ולסוחרים, גם לקונים יגרם צער שלא יוכלו לקנות מוצרי חמץ מוכנים במשך השבועות שאחר הפסח. לכן בעלי המפעלים, רשתות המזון והחנויות, מוכרים לפני הפסח את כל חמצם לנוכרי, ומיד אחר הפסח קונים אותו בחזרה, וחוזרים לשווקו. מצד הדין יכול כל אדם למכור את חמצו לגוי במכירת החמץ המסודרת על ידי הרבנים, ואף אם ירצה למכור מעט חמץ, כמו למשל, חבילת איטריות קטנה, רשאי, שאין הבדל בין אם מוכר מעט או הרבה חמץ, בכל מקרה, אחר שהחמץ נמכר, היהודי אינו עובר עליו באיסורי חמץ. ויש מחמירים שלא לסמוך לכתחילה על מכירת החמץ, מפני שהיא נראית כהערמה, הואיל והחמץ נשאר בביתו של היהודי, וקרוב לוודאי שהגוי לא יבוא ליקח ממנו את חמצו, ואחר הפסח היהודי מיד חוזר לאכול מאותו חמץ. לכן לדעתם רק כדי למנוע הפסד מרובה ראוי למכור את החמץ, אבל כאשר מדובר בהפסד מועט אין למכור את החמץ. למעשה, נוהגים כיום להמליץ לכולם להשתתף במכירת חמץ, מפני שיש מוצרי מזון ותרופות טעימות שיש ספק אם נתערב בהם מעט חמץ, ואין ראוי לאבדם מפני ספק כזה, וכן אין אפשרות להשאירם בבית שמא יש בהם חמץ, לפיכך נכון למוכרם במכירת חמץ ולצאת בזה מהספק. כמו כן יש סוברים שאנשים שיש להם מניות בחברות שבבעלותן חמץ, חייבים למכור את חלקם, ובמכירת החמץ מוכרים ...
- פניני הלכה, פסח ו׳:ג׳ (ספריא)
- בדקו את זמני הדלקת הנרות בעירכם: זמני שבת וחג לפי עיר.