צום גדליה 2027
צום גדליה 2027 חל ביום שני 4.10.2027, ג׳ תשרי תשפ״ח. חישוב: Hebcal.
תאריכים
- יום ראשון 3.10.2027 · ראש השנה ב׳
- יום שני 4.10.2027 · צום גדליה
זמנים
צום קל: מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
תחילת צום קל: עלות השחר 17.5° (מחמיר, לפי פניני הלכה לעניין תחילת צום), ולצידו 16.1° (כשהאיר המזרח). לתשעה באב וליום הכיפורים אין עלות השחר: הצום מתחיל בשקיעה בערב, ומפסיקים קודם לכן.
סיום הצום בטבלה: סיום: 4.8° ו-6.2° זה לצד זה, בלי בחירה (ברירת המחדל באתר). נדרש בירור רבני שינוי השיטה
| עיר | עלות השחר 17.5° (מחמיר, ברירת המחדל) | עלות השחר 16.1° (חלופה) | צאת הכוכבים 4.8° (מיטיבי ראות) | צאת הכוכבים 6.2° (רואים רגילים) |
|---|---|---|---|---|
| ירושלים | ||||
| תל אביב-יפו | ||||
| חיפה | ||||
| באר שבע | ||||
| צפת | ||||
| אילת | ||||
| טבריה | ||||
| קצרין | ||||
| מצפה רמון | ||||
| בית שאן | ||||
| ראשון לציון | ||||
| פתח תקווה | ||||
| נתניה | ||||
| אשדוד | ||||
| בני ברק | ||||
| חולון | ||||
| רמת גן | ||||
| רחובות | ||||
| אשקלון | ||||
| בת ים |
מקור
פנה"ל זמנים ז, ג
"האם בעת היראות אור ראשון במזרח (כשהחמה 17.5 מעלות מתחת לאופק), או מעט אח"כ, בשעה שהאיר המזרח (כשהחמה 16.1 מעלות מתחת לאופק)"
- פניני הלכה, אתר ישיבת הר ברכה (ph.yhb.org.il)
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב
פנה"ל זמנים ז, ג
"בעת שהמומחים ומיטיבי הראות רואים שלושה כוכבים (כשהחמה 4.8 מעלות מתחת לאופק), או כאשר אנשים רגילים יכולים לראות שלושה כוכבים"
- פניני הלכה, אתר ישיבת הר ברכה (ph.yhb.org.il)
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב
שו"ע תקסד, א; פנה"ל זמנים ז, ג
"הרי זה אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר והוא שלא ישן" / פנה"ל: "הצומות הקלים נמשכים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים"
- שולחן ערוך, אורח חיים תקס״ד:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקס״ד:א׳
דין ליל שלפני התענית. ובו סעיף אחד: כל תענית שאוכלים בו בלילה בין צבור בין יחיד הרי זה אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר והוא שלא ישן (שינת קבע) (טור) אבל אם ישן (שינת קבע) אינו חוזר ואוכל ולא שותה אא"כ התנה לאכול או לשתות: הגה ויש אומרים דבשתייה אין צריך תנאי דמסתמא דעתו של אדם לשתייה אחר השינה והוי כאלו התנה (טור ומרדכי והגהות מיימוני והגהות אשירי):
- פניני הלכה, זמנים ז׳:ג׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים ז׳:ג׳
דיני הצומות הקלים / זמן הצומות הקלים הצומות הקלים נמשכים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. עלות השחר הוא הזמן שהאור הראשון מתחיל להיראות במזרח, וצאת הכוכבים הוא הזמן שנראים שלושה כוכבים בינוניים ברקיע. ויש דעות אימתי בדיוק עלות השחר, האם בעת היראות אור ראשון במזרח (כשהחמה 17.5 מעלות מתחת לאופק), או מעט אח"כ, בשעה שהאיר המזרח (כשהחמה 16.1 מעלות מתחת לאופק). גם לגבי זמן צאת הכוכבים ישנן שתי דעות עיקריות. בעת שהמומחים ומיטיבי הראות רואים שלושה כוכבים (כשהחמה 4.8 מעלות מתחת לאופק), או כאשר אנשים רגילים יכולים לראות שלושה כוכבים (כשהחמה 6.2 מעלות מתחת לאופק). בסוגיה זו רווחת טעות, כאילו יש משך זמן קבוע בין עלות השחר להנץ החמה, ובין השקיעה לצאת הכוכבים, ולא היא. אלא משך הזמן תלוי בעונת השנה ובמקום. ולכן צריכים להיעזר לשם כך בלוחות מדוייקים. מעיקר הדין, כיוון שהצום מדברי חכמים, הלכה כדעת המקילים, אבל טוב יותר להחמיר, שאחר שכבר צמים כל היום, מוטב להוסיף עוד כמה דקות לצאת ידי כולם. כשחל עשרה בטבת ביום שישי, צריכים לצום עד אחר צאת הכוכבים, למרות שכבר נכנסה השבת (שו"ע או"ח רמט, ד). מי שטס בצום מאמריקה לישראל, הצום יתקצר לו, שכן הוא טס לכיוון ההפוך ממסלול השמש, ובכל שעת טיסה הוא מקצר את הצום ביותר מחצי שעה. ואם הוא טס מארץ ישראל לאמריקה, הצום יתארך לו, שכן הוא טס במסלול השמש, ובכל שעת טיסה הוא מוסיף לעצמו יותר מחצי שעה של צום. הכלל הוא, שהצום נמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים לפי המקום שבו הוא נמצא באותה שעה (עי' אג"מ או"ח ג, צו).
סטטוס בטבלת המקורות: אומת; זווית - דרוש פסק רב
שו"ע תקסב, א
"שלא השלימו עד צאת הכוכבים דהיינו שיראה ג' כוכבים בינונים"
- שולחן ערוך, אורח חיים תקס״ב:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקס״ב:א׳
דין קבלת התענית. ובו יג סעיפים: כל תענית שלא שקעה עליו חמה דהיינו שלא השלימו עד צאת הכוכבים דהיינו שיראה ג' כוכבים בינונים או שהלבנה זורחת בכח ותאיר על הארץ (הגהות אשירי פ"ק דתענית והגהות מיימוני פ"א) אינו תענית ואם דעתו לאכול קודם לכן אינו מתפלל עננו: הגה מיהו נוהגין להתפלל עננו אע"פ שאין משלימין עד צאת הכוכבים וכן דעת מקצת רבוותא (תה"ד סי' קנ"ז) ונראה לי דדוקא ביחיד דאומר עננו בשומע תפלה דבלאו הכי יכול להוסיף כמו שנתבאר לעיל סי' קי"ט אבל שליח ציבור לא יאמר עננו אא"כ משלימין וכן נוהגין:
סטטוס בטבלת המקורות: אומת; זווית - דרוש פסק רב
פנה"ל זמנים ז, ג
"מעיקר הדין, כיוון שהצום מדברי חכמים, הלכה כדעת המקילים, אבל טוב יותר להחמיר"
- פניני הלכה, זמנים ז׳:ג׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים ז׳:ג׳
דיני הצומות הקלים / זמן הצומות הקלים הצומות הקלים נמשכים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. עלות השחר הוא הזמן שהאור הראשון מתחיל להיראות במזרח, וצאת הכוכבים הוא הזמן שנראים שלושה כוכבים בינוניים ברקיע. ויש דעות אימתי בדיוק עלות השחר, האם בעת היראות אור ראשון במזרח (כשהחמה 17.5 מעלות מתחת לאופק), או מעט אח"כ, בשעה שהאיר המזרח (כשהחמה 16.1 מעלות מתחת לאופק). גם לגבי זמן צאת הכוכבים ישנן שתי דעות עיקריות. בעת שהמומחים ומיטיבי הראות רואים שלושה כוכבים (כשהחמה 4.8 מעלות מתחת לאופק), או כאשר אנשים רגילים יכולים לראות שלושה כוכבים (כשהחמה 6.2 מעלות מתחת לאופק). בסוגיה זו רווחת טעות, כאילו יש משך זמן קבוע בין עלות השחר להנץ החמה, ובין השקיעה לצאת הכוכבים, ולא היא. אלא משך הזמן תלוי בעונת השנה ובמקום. ולכן צריכים להיעזר לשם כך בלוחות מדוייקים. מעיקר הדין, כיוון שהצום מדברי חכמים, הלכה כדעת המקילים, אבל טוב יותר להחמיר, שאחר שכבר צמים כל היום, מוטב להוסיף עוד כמה דקות לצאת ידי כולם. כשחל עשרה בטבת ביום שישי, צריכים לצום עד אחר צאת הכוכבים, למרות שכבר נכנסה השבת (שו"ע או"ח רמט, ד). מי שטס בצום מאמריקה לישראל, הצום יתקצר לו, שכן הוא טס לכיוון ההפוך ממסלול השמש, ובכל שעת טיסה הוא מקצר את הצום ביותר מחצי שעה. ואם הוא טס מארץ ישראל לאמריקה, הצום יתארך לו, שכן הוא טס במסלול השמש, ובכל שעת טיסה הוא מוסיף לעצמו יותר מחצי שעה של צום. הכלל הוא, שהצום נמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים לפי המקום שבו הוא נמצא באותה שעה (עי' אג"מ או"ח ג, צו).
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב
שו"ע תקנ, ג
"כל ד' צומות הללו אם חלו להיו' בשבת נדחין לאחר השבת"
- שולחן ערוך, אורח חיים תק״נ:ג׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תק״נ:ג׳
כל ד' צומות הללו אם חלו להיו' בשבת נדחין לאחר השבת: הגה ואם חלו בע"ש קורים בשחרית ומנחה ויחל (ב"י) ואם יש חופה ביום התענית בערב שבת נוהגין להתפלל מנחה ולקרות ויחל ואח"כ עושין החופה: (וע"ל סי' רמ"ט סעיף ד' אם משלימין התענית):
רשימת הכנות
- בדקו את זמני הדלקת הנרות בעירכם: זמני שבת וחג לפי עיר.