ראש השנה 2027
ראש השנה 2027 חל בשבת 2.10.2027, א׳ תשרי תשפ״ח. חישוב: Hebcal.
תאריכים
- יום שישי 1.10.2027 · ערב ראש השנה
- שבת 2.10.2027 · ראש השנה 5788
- יום ראשון 3.10.2027 · ראש השנה ב׳
- יום שני 4.10.2027 · צום גדליה
- שבת 9.10.2027 · שבת שובה
- יום ראשון 10.10.2027 · ערב יום כפור
- יום שני 11.10.2027 · יום כפור
זמנים
| עיר | הדלקת נרות יום שישי 1.10 | הדלקת נרות שבת 2.10 | צאת החג (8.5°) יום ראשון 3.10 | הדלקת נרות יום שישי 8.10 | צאת החג (8.5°) שבת 9.10 | הדלקת נרות יום ראשון 10.10 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| ירושלים | ||||||
| תל אביב-יפו | ||||||
| חיפה | ||||||
| באר שבע | ||||||
| צפת | ||||||
| אילת | ||||||
| טבריה | ||||||
| קצרין | ||||||
| מצפה רמון | ||||||
| בית שאן | ||||||
| ראשון לציון | ||||||
| פתח תקווה | ||||||
| נתניה | ||||||
| אשדוד | ||||||
| בני ברק | ||||||
| חולון | ||||||
| רמת גן | ||||||
| רחובות | ||||||
| אשקלון | ||||||
| בת ים |
לפי פניני הלכה (שבת ג, ב): בירושלים 40 דקות, בחיפה 30, ובתל אביב וברוב הארץ 20. בזכרון יעקב 30 לפי הגדרות Hebcal.
רשימת הכנות
- סליחות לפי הנוסח: ספרד מראש חודש אלול (אבל לא בראש חודש עצמו); אשכנז מיום ראשון 26.9.2027. לנוסח תימני וחב"ד לא נבדק. נדרש בירור רבני
מקור
שו"ע תקפא, א
"נוהגים לקום באשמור' לומר סליחו' ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים"
- שולחן ערוך, אורח חיים תקפ״א:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקפ״א:א׳
דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה. ובו ד סעיפים: נוהגים לקום באשמור' לומר סליחו' ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים: הגה ומנהג בני אשכנז אינו כן אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה ואם חל ר"ה ב' וג' אז מתחילין מיום א שבוע שלפניו (מנהגים) ואבל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבהכ"נ לשמוע הסליחות מלבד בערב ר"ה שמרבים סליחות יכול האבל ליכנס לבהכ"נ (פסקי מהרי"א סי' קל"ג) וידקדקו לחזור אחר ש"ץ היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות וימים נוראים ושיהא בן שלשים שנים גם שיהא נשוי (כל בו) מיהו כל ישראל כשרים הם רק שיהיה מרוצה לקהל אבל אם מתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן וכן צריך שיוציא כל אדם בתפלתו ואם יהיה לו שונא ומכוין שלא להוציאו גם אוהביו אינם יוצאים בתפלתו (הגהות מנהגים ישנים) ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות יתפלל כל היום: (כל בו):
רמ"א תקפא, א; פנה"ל ימים נוראים ב, ה
רמ"א: "ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה ואם חל ר"ה ב' וג' אז מתחילין מיום א שבוע שלפניו"
- שולחן ערוך, אורח חיים תקפ״א:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקפ״א:א׳
דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה. ובו ד סעיפים: נוהגים לקום באשמור' לומר סליחו' ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים: הגה ומנהג בני אשכנז אינו כן אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה ואם חל ר"ה ב' וג' אז מתחילין מיום א שבוע שלפניו (מנהגים) ואבל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבהכ"נ לשמוע הסליחות מלבד בערב ר"ה שמרבים סליחות יכול האבל ליכנס לבהכ"נ (פסקי מהרי"א סי' קל"ג) וידקדקו לחזור אחר ש"ץ היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות וימים נוראים ושיהא בן שלשים שנים גם שיהא נשוי (כל בו) מיהו כל ישראל כשרים הם רק שיהיה מרוצה לקהל אבל אם מתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן וכן צריך שיוציא כל אדם בתפלתו ואם יהיה לו שונא ומכוין שלא להוציאו גם אוהביו אינם יוצאים בתפלתו (הגהות מנהגים ישנים) ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות יתפלל כל היום: (כל בו):
- פניני הלכה, ימים נוראים ב׳:ה׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, ימים נוראים ב׳:ה׳
סליחות ותפילות / הימים שאומרים בהם סליחות ומידת חיובם בימי הגאונים נהגו לומר סליחות בעשרת ימי תשובה, וכך נהגו בשתי הישיבות הגדולות שבבבל, והיו מקומות מעטים שנהגו לומר בהם סליחות גם בכל חודש אלול. בסוף תקופת הראשונים נתקבל המנהג בקהילות ספרדים לומר סליחות בכל חודש אלול ועשרת ימי תשובה (שו"ע או"ח תקפא, א). וביום ראש חודש אלול עצמו אין אומרים סליחות (רמ"ע מפאנו עט, כה"ח א). וככל שמתקרבים יותר לראש השנה, כך רבים יותר נזהרים לקום לסליחות, ובמיוחד מקפידים על כך בעשרת ימי תשובה. מנהג אשכנזים, להתחיל לומר סליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה, ובתנאי שיספיקו לומר סליחות ארבעה ימים לפני ראש השנה. כלומר, אם ראש השנה חל ביום חמישי או שבת, אזי מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת הסמוך לראש השנה. אבל אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שלפני כן. אף שלא תקנו הראשונים לומר סליחות כחובה, כך הוא מנהג ישראל. אמנם מי שהקימה לסליחות קשה לו, אינו חייב לקום לסליחות בחודש אלול. ובעשרת ימי תשובה ישתדל להקפיד יותר לומר סליחות, מפני שימים אלו מסוגלים יותר לתשובה וכפרה (עיין ר"ה יח, א; רמב"ם תשובה ב, ו). מי שאינו יכול לישון מוקדם, והקימה לסליחות תגרום לו עייפות שבעטייה לא יוכל למלא את חובותיו בעבודתו, גם בעשרת ימי תשובה עדיף שלא יקום לסליחות. וישתדל במקום זאת לומר פרקי תהלים, ואם ירצה, יוכל במשך היום לומר את קטעי הסליחות שמותר ליחיד לומר (להלן ז). מקובל להורות, שגם תלמיד חכם שרגיל לשקוד על תלמודו, ראוי שיקדיש את הזמן הנדרש לאמירת סליחות (ברכ"י ושע"ת תקפא, א). וכן נוהגים בכל הישיבות לומר סליחות למרות שזמן אמירתן הוא על חשבון זמן הלימוד. אמנם מי שהקימה המוקדמת תגרום לו לאובדן זמן לימוד...
- שולחן ערוך, אורח חיים תקפ״א:א׳ (ספריא)
- תשליך: לפי הרמ"א הולכים אל הנהר ואומרים "ותשליך". מנהג ספרד וזמן התשליך לא נבדקו. נדרש בירור רבני
מקור
רמ"א תקפג, ב
"והולכין אל הנהר לומר פסוק ותשליך במצולות ים כל חטאתינו"
- שולחן ערוך, אורח חיים תקפ״ג:ב׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקפ״ג:ב׳
אוכלים ראש כבש לומר נהיה לראש ולא לזנב וזכר לאילו של יצחק: הגה יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים שאגוז בגימטריא חט ועוד שהן מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפלה (מהרי"ל) והולכין אל הנהר לומר פסוק ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגומר (מנהגים) וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה (ירושלמי) ומנהג נכון הוא:
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (לפי עדה)
- שולחן ערוך, אורח חיים תקפ״ג:ב׳ (ספריא)
- בדקו את זמני הדלקת הנרות בעירכם: זמני שבת וחג לפי עיר.