שמיני עצרת ושמחת תורה 2027
שמיני עצרת ושמחת תורה 2027 חל בשבת 23.10.2027, כ״ב תשרי תשפ״ח. חישוב: Hebcal.
תאריכים
- יום שישי 22.10.2027 · סכות ז׳ (הושענא רבה)
- שבת 23.10.2027 · שמיני עצרת
- יום שני 25.10.2027 · יום הזכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
- יום ראשון 31.10.2027 · ראש חודש חשון
- יום שני 1.11.2027 · ראש חודש חשון
זמנים
| עיר | הדלקת נרות יום שישי 22.10 | צאת החג (8.5°) שבת 23.10 | הדלקת נרות יום שישי 29.10 | צאת החג (8.5°) שבת 30.10 |
|---|---|---|---|---|
| ירושלים | ||||
| תל אביב-יפו | ||||
| חיפה | ||||
| באר שבע | ||||
| צפת | ||||
| אילת | ||||
| טבריה | ||||
| קצרין | ||||
| מצפה רמון | ||||
| בית שאן | ||||
| ראשון לציון | ||||
| פתח תקווה | ||||
| נתניה | ||||
| אשדוד | ||||
| בני ברק | ||||
| חולון | ||||
| רמת גן | ||||
| רחובות | ||||
| אשקלון | ||||
| בת ים |
לפי פניני הלכה (שבת ג, ב): בירושלים 40 דקות, בחיפה 30, ובתל אביב וברוב הארץ 20. בזכרון יעקב 30 לפי הגדרות Hebcal.
רשימת הכנות
- הזכרת נשמות (מנהג יוצאי אשכנז לפי פניני הלכה): שבת 23.10.2027. לשאר העדות לא נבדק. נדרש בירור רבני
מקור
פנה"ל מועדים ב, ח
"נוהגים יוצאי אשכנז ביום הכיפורים, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח, ובחג השבועות, לאחר קריאת התורה, להזכיר את נשמות קרוביהם"
- פניני הלכה, אתר ישיבת הר ברכה (ph.yhb.org.il)
סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (תאריכים בלבד)
- בארץ ישראל שמחת תורה חלה ביום שמיני עצרת (יום טוב אחד).
מקור
רמ"א תרסט, א
"וקורין י"ט האחרון שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה"
- שולחן ערוך, אורח חיים תרס״ט:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תרס״ט:א׳
סדר יום שמחת תורה. ובו סעיף אחד: במקום שעושין שני ימים טובים ליל תשיעי מקדשין ואומרים זמן ולמחר מוציאין שלשה ספרים וקורין באחד וזאת הברכה עד סוף התורה ובשניה בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות ובשלישית קורא המפטיר כמו אתמול ומפטיר ויהי אחרי מות משה: הגה וקורין י"ט האחרון שמחת תורה לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה ונוהגין שהמסיים התורה והמתחיל בראשית נודרים נדבות וקוראים לאחרים לעשות משתה (טור) ועוד נוהגין במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי תורות שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות וכל מקום לפי מנהגו ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משום שמחה ונהגו עוד להרבות הקרואים לספר תורה וקוראים פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור בדבר [מנהגים ורי"ב סימן פ"ד] עוד נהגו לקרות כל הנערים לספר תורה וקורים להם פרשת המלאך הגואל וגו' ובלילה קורים בספר תורה הנדרים שבתורה וכל מקום לפי מנהגו. עוד נהגו לסיים התורה אף על קטן העולה אע"ג דיש אומרים דדוקא תלמיד חכם צריך לסיים [מרדכי הגהות קטנות] בזמן הזה שהחזן קורא אין לחוש [ד"ע] במקום שאין להם רק שני ספרי תורות קורין בראשונה וזאת הברכה ובשניה בראשית וחוזרין ולוקחין הראשונה לעניינו של יום וכן עושין כל מקום דבעינן שלשה ספרי תורות ואין להם רק שתים (מצא כתוב):
שו"ע או"ח קיד, א
"מתחילין לומר בברכה שנייה משיב הרוח ומוריד הגשם בתפלת מוסף של י"ט האחרון של חג ואין פוסקין עד תפלת מוסף של י"ט הראשון של פסח"
- שולחן ערוך, אורח חיים קי״ד:א׳ (ספריא)
הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים קי״ד:א׳
דין הזכרת הרוח וגשם וטל. ובו ט סעיפים: מתחילין לומר בברכה שנייה משיב הרוח ומוריד הגשם בתפלת מוסף של י"ט האחרון של חג ואין פוסקין עד תפלת מוסף של י"ט הראשון של פסח:
- שולחן ערוך, אורח חיים תרס״ט:א׳ (ספריא)
- בדקו את זמני הדלקת הנרות בעירכם: זמני שבת וחג לפי עיר.