תשעה באב 2027

תאריכים

• יום רביעי 11.8.2027 · ערב תשעה באב
• יום חמישי 12.8.2027 · תשעה באב

זמנים

תשעה באב: מהשקיעה בערב הצום ועד צאת הכוכבים.

תחילת צום קל: עלות השחר 17.5° (מחמיר, לפי פניני הלכה לעניין תחילת צום), ולצידו 16.1° (כשהאיר המזרח). לתשעה באב וליום הכיפורים אין עלות השחר: הצום מתחיל בשקיעה בערב, ומפסיקים קודם לכן.

סיום הצום בטבלה: סיום: 4.8° ו-6.2° זה לצד זה, בלי בחירה (ברירת המחדל באתר). נדרש בירור רבני שינוי השיטה

מנהגי בין המצרים נדרש בירור רבני

מידע בלבד, בלי תזכורות, עד הכרעת רב.

• נישואין
  • שו"ע (תקנא, ב): מראש חודש אב אין נושאין; רמ"א: נוהגים להחמיר מי"ז בתמוז.
  • פניני הלכה (זמנים ח, ט): ברוב הקהילות כל שלושת השבועות; יש מיוצאי ספרד רק בתשעת הימים.
  מקור

  רמ"א תקנא, ב

  "ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב"

  • שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ב׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ב׳

    מר"ח עד תענית ממעטים במשא ומתן ובבנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור ובנטיע' של שמחה כגון אבורנקי של מלכי' שנוטעים לצל להסתופף בצילו או מיני הדס ומיני אהלי' ואם היה כותלו נוטה ליפול אע"פ שהוא של שמחה מותר לבנות (ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית) ואין נושאין נשים ואין עושין סעוד' אירוסין אבל ליארס בלא סעודה מותר ואפי' בתשעה באב עצמו מותר ליארס שלא יקדמנו אחר: הגה ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי"ז בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב: (מנהגים):

  סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב

  פנה"ל זמנים ח, ט

  "נהגו ברוב קהילות ישראל, שלא לישא אשה בשלושת השבועות" / "ויש מיוצאי ספרד שנהגו להימנע מנישואין רק בתשעת הימים"

  • פניני הלכה, זמנים ח׳:ט׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים ח׳:ט׳

    מנהגי שלושת השבועות / נישואין ואירוסין נהגו ברוב קהילות ישראל, שלא לישא אשה בשלושת השבועות. ואף שמעיקר הדין איסור נשיאת אשה בימי האבלות על החורבן חל רק על נישואי רשות, היינו על מי שכבר קיים מצוות פריה ורביה בבן ובת, אבל מי שעדיין לא קיים את המצווה, היה רשאי לישא אשה אפילו בתשעת הימים. למעשה, מכיוון שימים אלו הם ימי פורענות, נהגו שלא לערוך בהם שום נישואין, מפני שראוי שהנישואין יערכו בסימן טוב ובמזל טוב, ובימים אלו אין סימן טוב ומזל טוב. ויש מיוצאי ספרד שנהגו להימנע מנישואין רק בתשעת הימים (כמבואר בהערה). מסיבת אירוסין ביתית וצנועה, שהיא מסיבה על הסכמת בני הזוג להינשא, כיוון שיש בה צד של מצווה, מותר לקיימה עד סוף חודש תמוז. אבל מסיבת אירוסין גדולה אסור לקיים בשלושת השבועות. ובתשעת הימים שצריך למעט בהם בשמחה, אסור לקיים אפילו מסיבת אירוסין ביתית וצנועה. אבל מותר להורי החתן והכלה להיפגש ולקבוע את תנאי החתונה, ומגישים לפניהם כיבוד קל. ואף שגם בזה יש שמחה, כיוון שעל ידי פגישה זו הקשר בין בני הזוג יהפוך לעובדה מוגמרת, ויש בכך קירוב למצוות החתונה, מותר לקיימה אף בתשעת הימים. וכן מותר לרווקים להיפגש בתשעת הימים לשם נישואין.

  סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב

• תספורת וגילוח
  • שו"ע (תקנא, ג): בשבוע שחל בו תשעה באב; רמ"א (תקנא, ד): נוהגים להחמיר מי"ז בתמוז.
  • פניני הלכה (זמנים ח, י): אשכנז וחלק מיוצאי ספרד כל שלושת השבועות.
  מקור

  שו"ע תקנא, ג-ד + רמ"א

  "שבוע שחל בו ט' באב אסורים לספר ולכבס" / רמ"א: "אבל תספורת נוהגים להחמיר מי"ז בתמוז"

  • שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ג׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ג׳

    שבוע שחל בו ט' באב אסורים לספר ולכבס אפי' אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב ואפי' אין לו אלא חלוק אחד אסור וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה ואפי' מטפחו' הידים והשלחן אסור וכיבוס שלנו מותר אבל גיהוץ (פי' מעבירין על הבגדים אבן חלוק להחליקו. ערוך) שלנו אסור וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ והרי הם ככיבוס שלנו ומותר והני מילי לגוהצן ולהניחן עד אחר תשעה באב אבל אסור ללבשן בשבוע זה ונהגו לאסור אפי' כלי פשתן ואפי' בכיבוס שלנו בין ללבוש בין לכבס ולהניח ואין להקל בדבר כיון שנהגו וכ"ש דאפשר דמדינא נמי אסור שהרי יש מי שכתב דכיבוס שלנו קרוי (גיהוץ) לשל בני בבל שאין מתלבנים יפה לפי שמימיהם הם עכורים שאינה ארץ הרים וגבעות כארץ ישראל וכיבוס של שאר ארצות אפשר שהוא ככיבוס של ארץ ישראל ואסור ועוד יש מי שפירש דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית וכבוס היינו במים לבד ובזמן הזה אין מכבסים במים לבד ונמצא שכל כיבוס של זמן זה הוי גיהוץ ואסור מדינא אפי' בכלי פשתן ללבשן מיהא: הגה ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחילת ר"ח עד אחר התענית אם לא לצורך מצוה כגון אשה הלובשת לבנים מותרת לכבס וללבוש לבנים ולהציע תחתיה (רוקח וא"ז) אבל בט' באב עצמו לא תלבש לבנים רק לובשת חלוק בדוק ויפה (הגהות שערי דורא) וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן ומציעין לבנים כמו בשאר שבתות ואסור ליתן כלים לכובסת עכו"ם לכבס מר"ח ואילך אבל קודם ר"ח מותר לתת אע"פ שכובסת אחר ר"ח. (תוספות פ"ד דתענית ומהרי"ל):

  • שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ד׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ד׳

    לאחר התענית מותר לספר ולכבס מיד ואם חל תשעה באב ביום ראשון או בשבת ונדחה לאחר השבת מותר בשתי השבתות בין שקודם התענית בין שאחריו ויש מי שאומר שנהגו לאסור כל שבוע שלפניו חוץ מיום ה' ויום ו': הגה ונוהגין להחמיר מתחלת ר"ח לענין כיבוס אבל תספורת נוהגים להחמיר מי"ז בתמוז: (מנהגים)

  סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב

  פנה"ל זמנים ח, י

  "וכן נוהגים רבים מיוצאי ספרד שלא להסתפר מתחילת השבוע שחל בו תשעה באב" / "ויוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד... נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות"

  • פניני הלכה, זמנים ח׳:י׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים ח׳:י׳

    מנהגי שלושת השבועות / תספורת תקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב). וכן נוהגים רבים מיוצאי ספרד שלא להסתפר מתחילת השבוע שחל בו תשעה באב (שו"ע או"ח תקנא, ג). גם קטנים שהגיעו לחינוך אסור לספר, כדי לחנכם להתאבל על החורבן. ונוהגים שלא לספר אפילו קטנים שלא הגיעו לחינוך, כדי לבטא את עגמת הנפש של הימים הללו (שו"ע או"ח תקנא, יד). ויוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבא והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות (רמ"א תקנא, ד; כה"ח פ; קיצשו"ע או"ח טולידנו שפז, ח, ברית כהונה ב, יב). ועולי תוניס ואלגי'ר נוהגים שלא להסתפר מראש חודש (עפ"י מהר"י עייאש). לגבי ילדים, נחלקו אם מחמירים בכל שלושת השבועות או רק בשבוע שחל בו תשעה באב. ובשעת הצורך אפשר להקל לקטנים עד שבוע שחל בו תשעה באב (משנה ברורה תקנא, פב). ולא רק שער הראש והזקן כלול באיסור התספורת, אלא אף כל שער שבגוף אסור לספר, ורק כשהשפם מפריע לאכילה מותר לספרו (שו"ע או"ח תקנא, יב-יג). מותר לאשה לקצר את שער ראשה שמפני אריכותו התחיל לצאת מכיסוי הראש, וכן מותר לאשה להסיר מפניה וגופה שערות שמכערות את יופיה (משנה ברורה עט, כה"ח מז). לכבוד ברית מילה, מותר לאבי הבן, לסנדק ולמוהל, להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב (ועי' בהלכה יט לעניין בגדים). ראוי לחתן בר מצווה שלא להסתפר בימים אלו, מפני שהוא יכול להסתפר לפני י"ז בתמוז. אבל אביו של חתן בר המצווה שרגיל להתגלח בכל יום, יכול להתגלח לקראת סעודת בר המצווה של בנו עד שבוע שחל בו תשעה באב (עי' כה"ח תקנא, י, ופס"ת תקנא, ו). מותר להסתרק גם בשבוע שחל בו תשעה באב (משנה ברורה תקנא, כ; כה"ח מו). נחלקו האחרונים אם מותר לגזוז ציפורניים בתשע...

  סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב

• מוזיקה וריקודים
  • פניני הלכה (זמנים ח, ב): מי"ז בתמוז ועד תשעה באב.
  מקור

  פנה"ל זמנים ח, ב

  "כתבו האחרונים, שאסור לערוך ריקודים ומחולות מי"ז בתמוז ועד תשעה באב (מ"א תקנא, י). ובכלל זה אסרו בימים אלו נגינה ושמיעת כלי זמר"

  • פניני הלכה, זמנים ח׳:ב׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים ח׳:ב׳

    מנהגי שלושת השבועות / ריקודים ומחולות וכלי זמר כתבו האחרונים, שאסור לערוך ריקודים ומחולות מי"ז בתמוז ועד תשעה באב (מ"א תקנא, י). ובכלל זה אסרו בימים אלו נגינה ושמיעת כלי זמר. לפיכך אסור לקיים בשלושת השבועות חוגי הרקדה, קונצרטים וערבי שירה, וכן אסור להשתתף בהם. חוג אירובי שעיקרו לצורך התעמלות אפשר לקיים עד ראש חודש אב, אבל ישתדלו להחליש את המוזיקה, כדי שיהיה ניכר שהיא לצורך התעמלות ולא לשמחה. מותר ליהודי שמתפרנס מנגינה לנגן לצורך פרנסתו במסיבות של גויים עד סוף חודש תמוז, ואף שהוא מנגן שם ניגוני שמחה, אין הוא שמח כל כך מפני שהוא טרוד בעבודתו, אבל מראש חודש אב ואילך לא ינגן (באו"ה תקנא, ב). וכיוון שאיסור הנגינה הוא מפני השמחה שבנגינה, ממילא מותר למורים לנגינה להמשיך ללמד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, מפני שאין בלימוד נגינה שמחה לא למורים ולא לתלמידים. ומנגד אם יפסיקו יגרם הפסד למורים, וגם התלמידים יזדקקו אח"כ למאמץ נוסף לחזור למסלול הלימודים, ואולי יצטרכו עקב כך שיעורים נוספים. וטוב שילמדו בשלושת השבועות ניגונים עצובים (ציץ אליעזר טז, יט). ואם ממילא המורים והתלמידים רגילים לעשות הפסקה ברצף לימודיהם, אם אפשר, טוב שיעשו את ההפסקה בשלושת השבועות.

  סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב

• בשר ויין
  • שו"ע (תקנא, ט): יש נוהגים בשבוע שחל בו, יש מראש חודש, ויש מי"ז בתמוז.
  • פניני הלכה (זמנים ח, יג): אשכנז כל תשעת הימים כולל ראש חודש; רוב יוצאי ספרד מסוף ראש חודש; עולי תימן רק בסעודה המפסקת.
  מקור

  שו"ע תקנא, א, ט

  "משנכנס אב ממעטין בשמחה" / "יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו... ויש שמוסיפין מראש חדש עד התענית"

  • שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:א׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:א׳

    דין שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה. ובו יח סעיפים: משנכנס אב ממעטין בשמחה ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עכו"ם לישתמיט מיניה דריע מזליה: הגה מילה שהיא מר"ח עד ט' באב נוהגין שהמוהל ובעל ברית ואבי הבן לובשין בגדי שבת (מנהגים) אבל בלאו הכי אסור אפי' בשבת של חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת כי אם הכתונת לבד (מרדכי הל' ט"ב והגהות אשירי פ"ד דתענית ואגודה ורוקח) אבל פורשין פרוכת של שבת אם לא שאירע ט' באב בשבת ונדחה שאז אין פורשין פרוכת של שבת ומי שיש לו נישואין בשבת נחמו מותר ללבוש בגדי שבת בשבת של חזון: (מהרי"ל)

  • שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ט׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ט׳

    יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו (ומותר בחומץ של יין) (אגודה ומהרי"ל) ויש שמוסיפין מראש חדש עד התענית ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז: הגה ומצניעים מר"ח ואילך הסכין של שחיטה (ר' ירוחם ני"א ח"ג והגהות מיימוני) שאין שוחטים כי אם לצורך מצוה) כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו:

  סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (ספרדים: שבוע שחל בו / מר"ח)

  פנה"ל זמנים ח, יג

  "מנהג יוצאי אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל תשעת הימים, כולל ראש חודש אב"

  • פניני הלכה, זמנים ח׳:י״ג (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים ח׳:י״ג

    מנהגי שלושת השבועות / בשר ויין נהגו הראשונים, להימנע מאכילת בשר ושתיית יין בימי האבלות על החורבן. יש שהחמירו בזה בכל ימות החול שבשלושת השבועות, ויש שהחמירו בזה בשבוע שחל בו תשעה באב, ודעת רוב הראשונים, שהמנהג הנכון להימנע מבשר ויין בתשעת הימים. ואף שמדין המשנה (תענית כו, ב), רק בסעודה המפסקת שלפני צום תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין, נהגו הראשונים להחמיר על עצמם ולהימנע מאכילת בשר ושתיית יין בימים אלו, מפני שהבשר והיין ידועים כמאכלים משמחים, ואמרו חכמים "משנכנס אב ממעטים בשמחה". ועוד, שאחר חורבן בית המקדש אין מעלים יותר את בשר הזבחים על המזבח, ואין מנסכים עליו את היין. והיה ראוי שגם אנו נימנע לחלוטין מאכילת בשר ושתיית יין עד שיבנה בית המקדש, אלא שאין אנו יכולים לעמוד בגזירה זו (ב"ב ס, ב). אבל בימים שנקבעו לאבלות על החורבן יש מקום להחמיר בזה. למעשה, מנהג יוצאי אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כל תשעת הימים, כולל ראש חודש אב, וכן נהג האר"י. ולמנהג רוב יוצאי ספרד, מותר לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש, ומסיום יום ראש חודש מתחיל האיסור (משנה ברורה תקנא, נח; כה"ח קכה). ואף ביום עשירי באב, שבו נשרף בית המקדש, מחמירים שלא לאכול בשר ולשתות יין. למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד מחמירים עד חצות יום עשירי, ולחלק מיוצאי ספרד עד סיום יום עשירי באב (רמ"א ושו"ע או"ח תקנח, א, כה"ח י). ומנהג עולי תימן, שלא להחמיר בזה, אלא אוכלים בשר ושותים יין, ורק בסעודה מפסקת שלפני צום תשעה באב נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין, כדין המשנה.

  סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב

• כיבוס ובגדים מכובסים
  • שו"ע (תקנא, ג): בשבוע שחל בו תשעה באב; רמ"א: נוהגים להחמיר מראש חודש אב.
  מקור

  שו"ע תקנא, ג + רמ"א; פנה"ל זמנים ח, יט

  שו"ע: "שבוע שחל בו ט' באב אסורים לספר ולכבס" / רמ"א: "ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחילת ר"ח עד אחר התענית"

  • שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ג׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ג׳

    שבוע שחל בו ט' באב אסורים לספר ולכבס אפי' אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב ואפי' אין לו אלא חלוק אחד אסור וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה ואפי' מטפחו' הידים והשלחן אסור וכיבוס שלנו מותר אבל גיהוץ (פי' מעבירין על הבגדים אבן חלוק להחליקו. ערוך) שלנו אסור וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ והרי הם ככיבוס שלנו ומותר והני מילי לגוהצן ולהניחן עד אחר תשעה באב אבל אסור ללבשן בשבוע זה ונהגו לאסור אפי' כלי פשתן ואפי' בכיבוס שלנו בין ללבוש בין לכבס ולהניח ואין להקל בדבר כיון שנהגו וכ"ש דאפשר דמדינא נמי אסור שהרי יש מי שכתב דכיבוס שלנו קרוי (גיהוץ) לשל בני בבל שאין מתלבנים יפה לפי שמימיהם הם עכורים שאינה ארץ הרים וגבעות כארץ ישראל וכיבוס של שאר ארצות אפשר שהוא ככיבוס של ארץ ישראל ואסור ועוד יש מי שפירש דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית וכבוס היינו במים לבד ובזמן הזה אין מכבסים במים לבד ונמצא שכל כיבוס של זמן זה הוי גיהוץ ואסור מדינא אפי' בכלי פשתן ללבשן מיהא: הגה ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחילת ר"ח עד אחר התענית אם לא לצורך מצוה כגון אשה הלובשת לבנים מותרת לכבס וללבוש לבנים ולהציע תחתיה (רוקח וא"ז) אבל בט' באב עצמו לא תלבש לבנים רק לובשת חלוק בדוק ויפה (הגהות שערי דורא) וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן ומציעין לבנים כמו בשאר שבתות ואסור ליתן כלים לכובסת עכו"ם לכבס מר"ח ואילך אבל קודם ר"ח מותר לתת אע"פ שכובסת אחר ר"ח. (תוספות פ"ד דתענית ומהרי"ל):

  • פניני הלכה, זמנים ח׳:י״ט (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: פניני הלכה, זמנים ח׳:י״ט

    מנהגי שלושת השבועות / איסור כיבוס אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב). וזה אחד מביטויי האבלות, שמתוך צער והזדהות עם הנפטר או עם חורבן הבית, האדם מפסיק לטפח ולפנק את עצמו. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים או כיבוסם בכיבוס יבש. ואפילו לכבס בגדים כדי ללובשם אחר תשעה באב – אסור, משום שהמכבס נראה כמי שמסיח את דעתו מהאבלות על החורבן. וכן אסור לתת את הבגדים לכובס גוי כדי ללובשם אחר תשעה באב (רמ"א ושו"ע או"ח תקנא, ג; משנה ברורה תקנא, לד). כשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן, ולהתחיל להשתמש במגבות מקלחת מכובסות. יוצאי ספרד נוהגים בכל איסורי הכביסה בשבוע שחל בו תשעה באב, כפי שמבואר במשנה. אולם יוצאי אשכנז מחמירים בכל זה מראש חודש אב, ורק לכבוד שבת חזון נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים (גר"א, עי' משנה ברורה תקנא, ו). כיוון שהאיסור ללבוש בגדים מכובסים נמשך כמה ימים, נוהגים להכין לתקופת האיסור כמה בגדים משומשים. וכך עושים: לובשים לפני זמן האיסור כמה בגדים, כל בגד כשעה ויותר, ועל ידי כך אותם בגדים כבר לא יחשבו מכובסים, ויהיה מותר ללובשם בזמן האיסור. מי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולהניחו על הרצפה למשך זמן או לדרוך עליו, כך שכבר לא יחשב מכובס, וממילא יוכל ללובשו. מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, שהואיל וכיום רגילים להחליפם לעיתים תכופות, אין בהחלפתם צד של תענוג אלא רק הסרת מיאוס. במצב של ספק אם הגיעו לשלב שרגילים להחליפם, טוב להניח את המכובסים על הרצפה לפני שילבשום. בשעת הצורך כאשר לא נותרו לבנים נקיים, מותר לכבסם, וטוב כשאפשר להו...

  סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב

• רחיצה
  • שו"ע (תקנא, טז): יש נוהגים מראש חודש ויש רק בשבוע שחל בו; רמ"א: נוהגים שלא לרחוץ אפילו בצונן מראש חודש.
  מקור

  שו"ע תקנא, טז + רמ"א

  שו"ע: "יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חודש ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו" / רמ"א: "ונוהגין שלא לרחוץ אפי' בצונן מר"ח ואילך"

  • שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ט״ז (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״א:ט״ז

    יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חודש ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו ויש מתענים מי"ז בתמוז עד ת"ב: הגה ולצורך מצוה שרי ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי"ל) ואפי' אם טובלת ליל י' באב מותר לה לרחוץ בערב ת"ב אם א"א לה לרחוץ ליל י' (אגודה) ונראה דה"ה אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה כשאר שנה הואיל ואינה עושה לתענוג רק לצורך מצוה ונוהגין שלא לרחוץ אפי' בצונן מר"ח ואילך (ת"ה סי' ק"ו) אפי' בע"ש של חזון אסור לרחוץ כי אם ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן (מהרי"ל ותשובת מהרי"ל סי"ו וב"י) ויש מקילין בחפיפת הראש בחמין למי שרגיל בכך כל שבת:

  סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב

רשימת הכנות

• איסורי היום: רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה ולימוד תורה (חוץ מהדברים הרעים).
  מקור

  שו"ע תקנד, א

  "תשעה באב אסור ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים"

  • שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״ד:א׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תקנ״ד:א׳

    דברים האסורים בתשעה באב. ובו כה סעיפים: תשעה באב אסור ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים ולשנות במשנה ובמדרש ובגמ' בהלכות ובאגדות משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ותינוקות של בית רבן בטלים בו אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה ואם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלגם:

• בדקו את זמני הדלקת הנרות בעירכם: זמני שבת וחג לפי עיר.