לוח שלי

ראש חודש

ראשי החודשים הקרובים, זמן המולד המדויק, וזמני קידוש לבנה לפי כל שיטה.

מקורות

ראש חודש: "יעלה ויבוא" בתפילה.

מקור

שו"ע תכב, א

"ערבית שחרית ומנחה מתפללים י"ח ברכות ואומר יעלה ויבא ברצה ואם לא אמרו בערבי' אין מחזירין אותו"
  • שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ב:א׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ב:א׳

    סדר התפלה והלל בר"ח. ובו ז סעיפים: ערבית שחרית ומנחה מתפללים י"ח ברכות ואומר יעלה ויבא ברצה ואם לא אמרו בערבי' אין מחזירין אותו (ובאיזה מקום שזוכר שאינו חוזר ע"ל סי' רצ"ד סעיף ד' וה') בין שר"ח יום אחד בין שהוא שני ימים מפני שאין מקדשין את החודש בלילה אבל לא אמרו שחרית) ומנחה מחזירין אותו ואם נזכר קודם שהתחיל מודים אומר במקו' שנזכר ואם לא נזכר עד אחר שהתחיל מודי' אם נזכר קודם שהשלי' תפלתו חוזר לרצה ואם לא נזכר עד שהשלי' תפלתו חוזר לראש ואם הוא רגיל לו' תחנוני' אחר תפלתו ונזכר אחר שהשלי' תפלתו קודם שיעקור רגליו חוזר לרצה: הגה (ואם הוא ספק אם הזכיר או לאו אין צריך לחזור כל בו הלכות תפלה) וש"ץ ששכח מלהזכיר בשחרית ע"ל סי' קכ"ו:

ברכה על ההלל בראש חודש: נקבע לפי הנוסח שנבחר בהגדרות (כעת: אשכנזי), ולא לפי מקום המגורים. שו"ע (תכב, ב): בלי ברכה, "וכן נוהגים בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותיה"; רמ"א: מברכים. נדרש בירור רבני

מקור

שו"ע תכב, ב + רמ"א

שו"ע: "שאף הצבור אין מברך עליו... וכן נוהגי' בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותי'" / רמ"א: "ויש אומרים דגם יחיד מברך עליו... וכן נוהגין במדינות אלו"
  • שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ב:ב׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ב:ב׳

    וקורים הלל בדילוג בין יחיד בין צבור וי"א שהצבור מברכין עליו בתחלה לקרא את ההלל (ואם בירך לגמור א"צ לחזור) (מרדכי פ' במה מדליקין ושבולי לקט) ולבסוף יהללוך והיחיד אין מברך עליו ויש אומרי' שאף הצבור אין מברך עליו לא בתחילה ולא בסוף וזה דעת הרמב"ם וכן נוהגי' בכל מלכות ארץ ישראל וסביבותי': הגה ויש אומרים דגם יחיד מברך עליו (טור בשם הרא"ש ור"ת) וכן נוהגין במדינות אלו ומכל מקום יזהר אדם לקרות בצבור כדי לברך עליו עם הצבור וי"א דכשיחיד קורא אומר לשנים שיאמרו עמו ראשי פרקים דאז הוי כרבים (מרדכי פ' במה מדליקין ואגור בשם שוחר טוב) ונהגו כן בהודו ולא באנא:

סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (לפי עדה)

קידוש לבנה: הזמנים מחושבים מרגע המולד ולא מראש חודש. תחילה: לפי השולחן ערוך אחרי 7 ימים, לפי המשנה ברורה בשם רוב האחרונים אחרי 3 ימים. סוף: לפי השולחן ערוך עד ט"ו יום, לפי הרמ"א עד חצי החודש. איזו שיטה נוהגת באתר ממתין להכרעה. נדרש בירור רבני

מקור

שו"ע תכו, ד; מ"ב תכו, כ

שו"ע: "אין מברכין עליה עד שיעברו שבעת ימים עליה" / מ"ב: "ורוב האחרונים פליגי ע"ז ולדידהו עכ"פ לאחר ג' ימים מעל"ע מעת המולד"
  • שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ו:ד׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ו:ד׳

    אין מברכין עליה עד שיעברו שבעת ימים עליה: הגה ואין מקדשין הלבנה תחת הגג: (הגהות אלפסי החדשות):

  • משנה ברורה תכ״ו:כ׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: משנה ברורה תכ״ו:כ׳

    (כ) עד שיעברו ז' - ורוב האחרונים פליגי ע"ז ולדידהו עכ"פ לאחר ג' ימים מעל"ע מעת המולד שנהנין כבר מאורה יש לברך עליה ואין להחמיץ המצוה אכן אם הג' לחודש הוא באחד מימי השבוע נכון להמתין עד מו"ש הבאה וכפי המבואר בס"ב בהג"ה וכמה אחרונים והגר"א מכללם מקילין אף באופן זה וסברי דאין כדאי להשהות המצוה בכל גווני וע"כ הנוהג כן בודאי יש לו על מי לסמוך ובפרט בימי החורף וגשם בודאי הזריז לקדש הרי זה משובח:

סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (שיטה)

שו"ע תכו, ג + רמ"א

"עד אימתי מברכין עליה עד י"ו מיום המולד ולא י"ו בכלל: (ואין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד)"
  • שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ו:ג׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ו:ג׳

    עד אימתי מברכין עליה עד י"ו מיום המולד ולא י"ו בכלל: (ואין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד) (תשובת מהרי"ל):

סטטוס בטבלת המקורות: דרוש פסק רב (ט"ו ימים מול ~14.77)

רמ"א תכו, ב

"אין מקדשין הלבנה קודם תשעה באב ולא קודם י"ה (מהרי"ל) ובמוצאי י"כ מקדשין אותה"
  • שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ו:ב׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ו:ב׳

    אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים: הגה ודוקא אם ליל מוצאי שבת הוא קודם י' בחדש אז ממתינין עד מוצאי שבת אבל אם היא אח"כ אין ממתינין עד מוצאי שבת שמא יהיו ב' לילות או ג' או ד' עננים ולא יראו הלבנה ויעבור הזמן וכשמקדשין אותה בחול יש ללבוש בגדים נאים (ת"ה סי' ל"ה). אין מקדשין הלבנה קודם תשעה באב ולא קודם י"ה (מהרי"ל) ובמוצאי י"כ מקדשין אותה דאז שורין בשמחה אבל לא במוצאי תשעה באב או שאר תענית (ד"ע) ואין מקדשין אותה במוצאי שבת שחל בו י"ט (מהרי"ל הל' י"ט) ותולה עיניו ומיישר רגליו ומברך (מעומד) (טור) ואומר שלשה פעמים סימן טוב תהיה לכל ישראל ברוך יוצרך וכו': הגה ורוקד ג' פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד כו' ואומר תפול עליהם וגו' ולמפרע כאבן ידמו כו' ג' פעמים ואומר לחבירו ג"פ שלום עליך (הג"ה החדשות) ומשיב הוי כשואל (טור) ונוהגין לומר דוד מלך ישראל חי וקים שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב"ה דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה שנאמר שמש ומגן ה' ולכן עושין שמחות ורקודין בקדוש החדש דוגמת שמחת נשואין: (בחיי פרשת וישב וד"ע):

סטטוס בטבלת המקורות: אומת (רמ"א); עשי"ת - דרוש פסק רב

ברכת החודש בשבת שלפני ראש חודש, חוץ מתשרי.

מקור

מ"ב תיז, א

"מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ר"ח חוץ מלפני ר"ח תשרי"
  • משנה ברורה תי״ז:א׳ (ספריא)
    הטקסט המלא מספריא: משנה ברורה תי״ז:א׳

    (א) ר"ח וכו' - מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ר"ח חוץ מלפני ר"ח תשרי ורמז לזה בכסה ליום חגנו. ויש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב משום שהוא חודש של פורעניות. ואין ברכת ר"ח כקידוש החודש שהיה מלפנים אלא שמודיעים להעולם מתי יחול ר"ח ויזהרו בכל הלכות החודש. ומ"מ נהגו לעמוד בשעת אמירת ר"ח פלוני ביום פלוני דוגמת קידוש החודש שהיה מעומד [מ"א]: